up

弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~弃文~~!!!!这种事！我是不会干的！

五．
“喂！你们不要推啊！啊！”真白被一个胖胖的女人推倒在地，那女人显然是只注意到了不远处的那基，一激动就向前冲而忘了瘦弱的小白…真白感觉到脚踝处传来一股炙热，不会是脱臼了吧？真想着被人一把抱了起来，感觉有点晕眩。当抬起头来仰望“恩人”时，感觉人影很熟悉，但因为光线的关系还是看不太真切。但那人已经抱着真白跑了起来。真白在这个温暖的怀抱里来回摇晃，一股海洋的气味袭来，真白嘴角上弧，猜想到：这人肯定是刚游完泳吧！但是为什么他感觉那么熟悉？他是谁呢？是那基？不要！千万不要是他！我不想再面对他！或者说，我…不知该怎么面对他…怎么处理心中的感情。正想着她被人放了下来。她抬头，对上一对紫色的眸子，原来是巧海…
“你怎么来了？”真白疑惑的问。“我在旅行，也是在自赎。”巧海平静的回答，同时将巧海式的微笑送给真白。“自赎？”真白听后更加疑惑了。“嗯，因为伤害了最不应该伤害的人。”巧海眼里露出了一抹悲伤，但随即又化成了风，吹拂过去。真白听后并不感到惊奇，因为晶出事的消息早就传了过来，只是自己以为是假的，因为自己并没有收到参加葬礼的消息，所以以为是假的，没想到，居然…叹了一口气抬起头看着巧海说道：“可以告诉我发生了什么事情吗？我是你们的朋友，我担心你们。”巧海注视了真白很久，说道：“真白，你长大了。”
“巧海！说！你们到底发生了什么？”真白冲巧海吼了起来，她想知道到底发生了什么,她想知道她的朋友发生了什么，她想知道啊！为什么…为什么不告诉她呢？真白哽咽了，她不想这样啊！不想一直什么都不知道，不想什么都为朋友做不了…她不想…..巧海走近真白，轻轻的抱住了真白，说道：“我知道，我知道你关心我们，你关心你的任何一个朋友。但我不想让你和我一起忍受痛苦。”随即吻住了真白的唇，轻轻的，暖暖的，就像他的人一样，真白慢慢地放弃挣扎，慢慢地晕了过去，坠入梦中。巧海放下真白，满脸愧疚的对真白说道：“对不起，但我只有这么做，我不想你痛苦。”巧海默默离开了…